mega gay

החושך גורם לך להרגיש חסר אונים וגלמוד. אינך יכול לראות את סביבתך, ולכן גודל הציפייה ללא נודע גדל ומתעצם, עד רמה שיכולה לדרדר אדם בריא לשיגעון טוטאלי. אך יובל היה שונה. יובל הרגיש בנוח עם החושך. החושך היה נעים לו, ואף מנחם. החושך נותן לך דלת בריחה מהעולם הקודר גם ככה. הם הגיעו. הבית, בדומה לשאר הבתים באיזור, היה נראה מוזנח כל כך, עד כי הייתם נדהמים לגלות כי אותו בית הוא אכן מאוכלס

בצבא כולם שווים, ללא הבדל עדה, מין וגיל. או שזה לפחות מה שהבכירים בצבא טענו. לילה גורלי אחד, יובל ועמיתיו נתבקשו להכנס לשכם, ולתפוס מחבל מבוקש מאוד. הלילה היה שקט כתנשמת גוועת האורבת לקורבנה התמים. היה כל כך שקט, עד כי היה אפשר לשמוע כל גרגר חצץ זז וכל ענף דק שנשבר בעקבות הליכותיהם של החיילים אל עבר ביתו של המבוקש. היה חשוך מאוד, והדבר היחיד שאיפשר לחיילים לראות היה המשקף המיוחד לראיית לילה. רוב האנשים לא מסתדרים עם החושך.

למרות שיובל לא היה חברותי במיוחד בצעירותו, הוא הצליח להתחבר במהירות רבה לשאר עמיתיו חמישה היו הם. מוטי, ברוך, יחיאל, דניאל וחיים היו שמותיהם. רובם היו באותו הגיל של יובל, חוץ מברוך, שהיה גדול מהשאר בשנתיים. כולם הגיעו מבתים שונים ומגוונים. חלקם הגיעו מבתים קשים, וחלקם הגיעו מבתים משגשגים, אך זה לא שינה את המצב.

, יובל לעולם לא חלם שהוא יצטרך להתייצב באחת הערים התוססות ביותר בשטחים שידעה מדינת ישראל בזמן האינתיפדה. לשכם יש היסטוריה ארוכה ומעניינת להפליא. הידעתם ששכם הייתה עיר כנענית במקורה? בכל מקרה, הזמנים השתנו, וכך גם העיר שבימיה הטובים זכתה לראות עושר. יובל, ועוד כחמישה אנשים, נבחרו להתייצב בשכם על מנת לדאוג ששום גורם מסכן חיים לא יצא מהעיר.

כמו צעירים רבים באותה תקופה, הוא חלם להיות יורש העם היהודי, מחייה המולדת העברית המדממת, או במילה אחת, מתנחל. יובל חלם כל ליל על ארץ המולדת. הוא ראה בחלומותיו את הברושים הגבוהים העומדים דום לצד הרי השומרון. הוא חלם על המדבריות ביהודה, ועל כל מה שטוב בארץ קדם הקטנה. אך למרות כל זאת