⠄⠄⣿⣿⣿⣿⠘⡿⢛⣿⣿⣿⣿⣿⣧⢻⣿⣿⠃⠸⣿⣿⣿⠄⠄⠄⠄⠄
⠄⠄⣿⣿⣿⣿⢀⠼⣛⣛⣭⢭⣟⣛⣛⣛⠿⠿⢆⡠⢿⣿⣿⠄⠄⠄⠄⠄
⠄⠄⠸⣿⣿⢣⢶⣟⣿⣖⣿⣷⣻⣮⡿⣽⣿⣻⣖⣶⣤⣭⡉⠄⠄⠄⠄⠄
⠄⠄⠄⢹⠣⣛⣣⣭⣭⣭⣁⡛⠻⢽⣿⣿⣿⣿⢻⣿⣿⣿⣽⡧⡄⠄⠄⠄
⠄⠄⠄⠄⣼⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣶⣌⡛⢿⣽⢘⣿⣷⣿⡻⠏⣛⣀⠄⠄
⠄⠄⠄⣼⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣦⠙⡅⣿⠚⣡⣴⣿⣿⣿⡆⠄
⠄⠄⣰⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣷⠄⣱⣾⣿⣿⣿⣿⣿⣿⠄
⠄⢀⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⢸⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⠄
⠄⣸⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⡿⠣⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⠄
⠄⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⠿⠛⠑⣿⣮⣝⣛⠿⠿⣿⣿⣿⣿⠄
⢠⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣶⠄⠄⠄⠄⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⡟⠄

⡴⠑⡄⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀ ⣀⣀⣤⣤⣤⣀⡀
⠸⡇⠀⠿⡀⠀⠀⠀⣀⡴⢿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣷⣦⡀
⠀⠀⠀⠀⠑⢄⣠⠾⠁⣀⣄⡈⠙⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣆
⠀⠀⠀⠀⢀⡀⠁⠀⠀⠈⠙⠛⠂⠈⣿⣿⣿⣿⣿⠿⡿⢿⣆
⠀⠀⠀⢀⡾⣁⣀⠀⠴⠂⠙⣗⡀⠀⢻⣿⣿⠭⢤⣴⣦⣤⣹⠀⠀⠀⢀⢴⣶⣆
⠀⠀⢀⣾⣿⣿⣿⣷⣮⣽⣾⣿⣥⣴⣿⣿⡿⢂⠔⢚⡿⢿⣿⣦⣴⣾⠸⣼⡿
⠀⢀⡞⠁⠙⠻⠿⠟⠉⠀⠛⢹⣿⣿⣿⣿⣿⣌⢤⣼⣿⣾⣿⡟⠉
⠀⣾⣷⣶⠇⠀⠀⣤⣄⣀⡀⠈⠻⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⡇
⠀⠉⠈⠉⠀⠀⢦⡈⢻⣿⣿⣿⣶⣶⣶⣶⣤⣽⡹⣿⣿⣿⣿⡇
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠉⠲⣽⡻⢿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣷⣜⣿⣿⣿⡇
⠀⠀ ⠀⠀⠀⠀⠀⢸⣿⣿⣷⣶⣮⣭⣽⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⠇
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⣀⣀⣈⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⠇
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⢿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿⣿

אלינור גליקוגן ותומר פיוטרמן נפגשו לראשונה במסיבת חברים משותפים. היא הייתה שקטה, ביישנית, ועטפה את עצמה בהילה מסתורית. הוא, לעומת זאת, היה כריזמטי ובטוח בעצמו, עם חיוך שיכול להמיס קרחונים. הכימיה ביניהם הייתה מיידית, והם מצאו את עצמם משוחחים לאורך כל הערב, צוחקים ומשתפים חוויות.

לאחר המסיבה, תומר הזמין את אלינור לטייל על חוף הים. השמש שקעה, וצבעי השקיעה השתקפו על הגלים השקטים. הם הלכו יד ביד, הדיבור קל ונעים, והלבבות הלמו בקצב אחיד. הם עצרו לרגע, מביטים זה בעיניי זו, והמשיכה הפכה למוחשית.

"אלינור," תומר לחש, "אני מרגיש כאילו אנחנו מכירים כל החיים."

"אני מרגישה אותו דבר," היא השיבה בחיוך ביישני.

הוא התקרב ונישק אותה בעדינות. הנשיקה הייתה רכה, אך עמוקה ומלאת תשוקה. האוויר סביבם נמלא במתח חשמלי. תומר העביר את ידו בעדינות על פניה, מרגיש את רכות עורה, ואלינור השעינה את ראשה לאחור, נאנחת קלות.

הם חזרו לדירתו של תומר, שם התחיל הלילה האמיתי שלהם. האורות הרכים בדירה יצרו אווירה אינטימית. הם התיישבו על הספה, משוחחים ברכות, אך הידיים לא יכלו להישאר מרוחקות. תומר נשק לצווארה של אלינור, ואצבעותיו נגעו בעדינות בקו שפתיה. היא השיבה בנשיקות לוהטות, והחום בין שניהם עלה.

הם עברו לחדר השינה, שם המשיכו להתמזג זה עם זו. בגדים הוסרו, נשיקות התעמקו, והגוף חשף את עצמו באופן מוחלט. תומר, בג'נטלמניותו, הקפיד לשאול ולוודא שמה שהוא עושה נעים לה. אלינור, בתשוקה שלא הכירה בעבר, התמסרה לרגע ולתחושות.

הם התאהבו ברגעים האינטימיים האלה, החושניות הפכה לרכות, והתשוקה לאהבה. תומר ידע בדיוק איך לגעת, ואלינור ידעה איך להגיב. הם היו כמו שני חלקים של פאזל שהתחברו באופן מושלם.